התעשייה בארץ ובעולם פורחת, הייצור העולמי נמצא בשיאו, אבל מאחורי הקלעים מתדלדלים המשאבים ומקורות האנרגיה הבלתי מתחדשים הולכים וכלים. לאור זאת, הבניה הירוקה הופכת לאופציה מועדפת. מועדפת לא רק מכיוון שהיא לא מזהמת (או מזהמת הרבה פחות) בפני עצמה. מועדפת גם מכיוון שהיא חסכונית במשאבים ובאנרגיה ולכן גם טובה לכולנו. וזוהי בעצם המהות של הבניה הירוקה – בניה זולה יותר בטכנולוגיה חדשנית, חיסכון באנרגיה וכן בניה שלא יוצרת הררי פסולת בניין וממקסמת את השימוש בחומרים הניתנים למחזור. זה זול יותר ונוח, ידידותי לאדם ולסביבה וגם עדכני וחדשני. אך כדי שלא להישאר רק בהיבט הצר של הגדרות או כותרות, נציג למתעניין 8 טכנולוגיות מתקדמות לבניה הירוקה.
להפוך פסולת לבידוד ירוק
בניה ובידוד חייבים ללכת יחד, האחד עם השני. לא יעלה על הדעת להפריד בין בניה לבין בידוד שכן ממש כפי שהעור שלנו חיוני בכדי למנוע חדירת מזיקים ומיקרובים, כך חיוני הבידוד כדי להגן על המבנה ועל השוהים בתוכו. בידוד מגן מחום, מקור, מאי נוחות וכדאי להוסיף כי החומר שישמש לבידוד לא חייב להיות יפה. זהו חומר שנמצא בתוך הקירות ועל כן הוא נעלם מן העין. אז זה בדיוק כל הרעיון בבידוד הירוק: להשתמש בפסולת, חומרים ממוחזרים, ליצירת חומרי בידוד לבניה. שימוש אפשרי הינו בפסולת של מוצרי כותנה, למשל (כן, אפילו מכנסי ג'ינס ישנים שהושלכו יכולים להפוך לחומר גלם מתאים לצורך כך). עיתונים ונייר, הבנויים מתאית, יכולים גם הם לשמש כחומר גלם לבידוד וכך גם פסולת זכוכית ממוחזרת שממנה מפיקים פיברגלס. מומחים מעריכים כי בצורה כזאת ניתן לייצר חומרי בידוד תוך שימוש ב-30 עד 80 אחוזי פסולת ממוחזרת! מבחינה זו, הטוב ביותר כיום זהו השימוש בתאית או בכותנה (ביחס לשימוש בזכוכית ופיברגלס).
הטכנולוגיה שמקררת לכם את הגג
גגות רעפים משופעים מקובלים מאוד בבניה נמוכה ולפעמים גם ברבי קומות. הגגות הללו מעלים בנו לעיתים אסוציאציות של נוף הררי ומושלג אך שלא כמו בחו"ל, בארצנו זאת כמובן אשליה. למען האמת, מתחת לגגות רעפים עלולה הטמפרטורה להאמיר בקיץ עד לכדי למעלה מ-60 מעלות. חם? למעשה לוהט, אבל יש מה לעשות. טכנולוגיה חשובה של בניה ירוקה מאפשרת לתכנן ולבנות גגות קרים.
מהי המשמעות של אותם גגות קרים? אין מדובר כמובן בקירור הגג באמצעות מערכת מיזוג זוללת אנרגיה כי אם בדבר אחר. נעשה שימוש בתכנון שמשיג מטרה חשובה שהיא מעל ומעבר להורדת הטמפרטורה של הגג עצמו. בתכנון נכון של הגג מגיעים לכך כי שבירת קרני השמש תיעשה באופן הרבה יותר יעיל ביחס לגג רעפים מקובל. כך הרבה פחות חום נכנס פנימה והרבה פחות קרירות בורחת החוצה. בקיץ, הטמפרטורה בבית יורדת וגם בחורף, הרבה יותר נעים בפנים. הרבה פחות אנרגיה מתבזבזת על קירור או חימום על בסיס תנורים או מזגנים. את הגגות הקרים ניתן לבנות תוך שימוש בצבעים מחזירי אור ובשילוב רעפים מיוחדים. אגב, בהתקנה מסיבית של גגות מסוג זה האפקט יורגש גם בקנה מידה רחב. מומחים מעריכים כי ניתן להשיג כך הקטנה של החום ש"מתיישב" מעל גושים אורבניים הפועלים כיום כחממות (הערים הגדולות יותר חמות ביחס לאזורים כפריים סמוכים).
חוזרים לחומרי גלם מסורתיים
טכנולוגיה לבניה ירוקה יכולה להיות חדשנית, אבל לפעמים אין סיבה שלא לחזור למקורות ולשאוב חוכמה עתיקה שלא נס ליחה. קחו למשל עפר גולמי, אם תוסיפו לו חומרים שונים טבעיים ולא מעובדים (בתמהיל הנכון) יצרתם מבנה עמיד וחזק שיכול לעמוד לאורך שנים. לא מאמינים? חשבו על החומה הסינית, שנבנתה בדיוק באופן הזה לפני מאות רבות בשנים. באמצעות שילוב של עפר, חמר, אבנים קטנות וחצץ ביחד עם אלמנט נוסף כדוגמת בטון, מפיקים קירות עמידים ביותר וטבעיים. לאחר תהליך של דחיסה וייבוש טבעי ייווצר קיר דחוס וקשה ללא צורך בבלוקים מעובדים. קיר מסוג זה מצוין לבידוד ונחשב ידידותי מאוד לסביבה. החידוש כיום מופיע בדמות היכולת לדחוס קירות שכאלה הרבה יותר במהירות וגם בהיקפים גדולים, ללא שימוש ביותר מדי כוח עבודה אנושי.
השימוש בחומרים מתכלים
בניה ירוקה זה לא רק שימוש בחומרים ממוחזרים. הפן החשוב לא פחות של טכנולוגיות שמשמשות בניה ירוקה נשען על יצירת כמה שפחות חומרי פסולת. מאחורי כל בניין שהוקם בדרך מסורתית, דהיינו לא ירוקה, עומד לו הר גדול של פסולת מזהמת, גרוטאות, כימיקלים שחודרים לקרקע או מזהמים את האוויר. טכנולוגיה לבניה ירוקה תוכיח את עצמה אם תשכיל להשתמש באופן הראוי בחומרים מתכלים.
חומרים מתכלים נחשבים לטובים אפילו יותר מאלה הממוחזרים, שכן הם לא משחררים רעלים ומזהמים. אפילו צבע לסיוד הקירות עשוי לשחרר חומרים רעילים אך ישנם צבעים שעם הזמן מתכלים ללא שחרור רעלים. צבעים על בסיס חלב למשל. ועוד דוגמא – שמעתם על קנביס וחשבתם מיד על קנאביס רפואי? מרתק לדעת כי טכנולוגיית בניה ירוקה יודעת לעשות שימוש גם בקנבוס, שהוא חומר מתכלה וסוג של בן דוד בוטני של צמח המריחואנה לשם יצירת תחליפי בטן ידידותיים לסביבה. ויש להוסיף כי מדובר בבלוקים חזקים ביותר ועמידים אפילו יותר מהבטון המקובל כיום! כיצד מפיקים חומר עמיד זה? יוצרים זאת משילוב של סיבי המפ בשילוב עם תערובת סיד וחומרים נוספים. תהליך הבניה הרבה יותר חסכוני מבחינה אנרגטית לעומת בטון רגיל.
טכנולוגיה סולארית יעילה
בישראל, השימוש באנרגיה סולארית עדיין איננו נרחב ביחס לאירופה, אבל יש שינוי והוא גדול למדי. בעוד ועוד שטחים מוקמים חוות סולאריות וגם על הרבה מאוד גגות ניתן למצוא כבר פאנלים סולריים להפקת חשמל. אבל כאשר אנו מדברים הפעם על טכנולוגיה סולארית, אנו רוצים להדגיש משהו נוסף. תכנון בית חכם וטכנולוגיה לבניה ירוקה מאפשרים ניצול של אנרגיה סולרית טבעית, ללא תשתית סבוכה. בניה ירוקה במובן זה מתוכננת כך שבעונת החורף המבנה יתחמם פשוט בשל קרינת שמש ישירה. זה נעשה על ידי תכנון מיקום החלונות, למשל, או שימוש בקירות כהים (אידיאלי לבניה באזורים גבוהים וקרירים מטבעם).
אבל אנרגיה סולרית המבוססת על הקמת פאנלים סולריים תציע גם מעבר לכך: אנרגיה לקירור הבית בקיץ ופחות שימוש בחשמל. זה תורם לחיסכון ברמת הפרט וברמת החברה, פחות זיהום סביבתי מייצור חשמל מבוסס פחם או דלק. הפנלים הללו אמנם אינם זולים להתקנה, אבל בראיה לטווח ארוך, זה מאוד חסכוני, יעיל ונכון. אגב, החתירה היא להגיע למצב שבו ניתן יהיה להקים בניין מאוזן מבחינה אנרגטית (אפס אנרגיה). כלומר, בניין שלא צריך בכלל חיבור לרשת החשמל. מבנה שעושה שימוש באנרגיה מתחדשת, סולארית או אחרת (כגון אנרגיה גיאותרמית, אנרגיה רוח וכיוצא בזה). כתוצאה מכך, המבנה גם לא יפיק פסולת או פחמן דו חמצני.
טכנולוגית חימום גיאותרמי
אנו עדיין רחוקים מלפתור את בעיית הצריכה המוגברת של אנרגיה. זו בעיה שמחייבת מציאת עוד פתרונות אנרגטיים חלופיים וזה מתקשר גם לבניה הירוקה ולטכנולוגיה זמינה נוספת. אנרגיה גיאותרמית היא אנרגיה טבעית הקיימת בעולמנו בבטן האדמה וזו לא סתם אנרגיה אלא אנרגיה מתחדשת. זה עדיף עשרות מונים על אנרגיה המופקת מדלקי מאובנים, נפט או אפילו גז. כיצד מיצרים טכנולוגיה שכזאת? למעשה, לא מייצרים שום דבר שכן ניתן להמשיל זאת לבניית ברז שמספק במקום מים – את אנרגית החום. באזורים קרים או בעונת החוף, מסיעים את החום שצבור בעומק האדמה באמצעות צינורת (משאבת חום) לצרכי חימום בית או מבנה. בקיץ, ניתן להשתמש באנרגיה גם בדרך אחרת, לצורך קירור. מערכת כזאת צורת אמנם חשמל (להפעלת משאבת החום) אבל כמות האנרגיה המתקבלת בחזרה גדולה הרבה יותר.
הקטנת נזקי השיטפונות
באזורים עתירי גשמים או בסביבה שבה יש שיטפונות עונתיים, סחף מים עלול לשנות במידה רבה את פני הקרקע ואף לפגוע בחי ובצומח. בסביבה עירונית, הצפות מביאות גם לגלישת מי ביוב ונזקים נוספים לרכוש הנאמדים במיליוני שקלים רבים בשנה. באמצעות שימוש נכון באדמה ובצמחים ניתן לשלוט ולצמצם את עוצמת השיטפונות. שימוש בצמחיה בתכנון מוקפד גם מצמצם את ריכוזי הפחמן הדו חמצני בסמוך למקומות היישוב ובקיצור, מעניק לנו אוויר יותר נקי. יש כמה דרכים ליצירת תשתית מתאימה, למשל: שימוש בקופסאות צמחים בגדלים שונים ובפיזור נאות ואפקטיבי. הקמת גגות ירוקים, במובן המילולי, כלומר גגות מכוסי צמחיה עשירה הקולטים מים. יש אפשרות גם לבניית מדרכות מחומרים שמאפשרים למים לחלחל ואף להיאסף למאגרי מי התהום.
להפוך זכוכית לחכמה
בניגוד לאירופה הקרה, בארץ אנו זקוקים לפחות אנרגיה לחימום ויותר אנרגיה לקירור. על כן, מקובל מאוד להשתמש בסוככים להקטנת קרינת השמש המחממת את הבית דרך החלונות. אבל למה להסתפק בכך כאשר טכנולוגיה לבניה חכמה מסוגלת להציע תוצאות יותר טובות? אנו מדברים על משהו חדשני למדי שנקרא זכוכית חכמה ובלעז – Electrochromic Glass. זכוכית כזאת מסוגלת לשנות את צבעה, כך שניתן לשלוט בכמות האור הנכנסת פנימה. ניתן להפוך אותה מבהירה לכהה תוך שליטה על הגוון וזה משתלב נהדר עם מערכות קיימות של בתים חכמים. זכוכית שכזאת צורכת מעט חשמל, אך החיסכון המושג הוא עצום. הוצאות המיזוג יורדות מאוד ובכך משיגים תרומה נכבדה להקטנת זיהום הסביבה.
זה טוב לנו, לכולנו
אז מה היה לנו כאן? ראינו כי יש בנמצא מגוון טכנולוגיות לבניה ירוקה, שימוש בחומרים ממוחזרים, שימוש בחומרים מתכלים, אמצעים לחיסכון באנרגיה ושימוש באנרגיות נקיות. ראינו כי ניתן לייצר קירות ובלוקים מחומרים טבעיים וחזקים ולהקטין בכך את צריכת חומרי הבניה המעובדים. טכנולוגיות שצורכות פחות חומרי גלם, יוצרות פחות פסולת והרבה פחות זיהום – זה טוב לכולנו, לבית שלנו וגם לכיס שלנו. זה טוב לשכונה שלנו, למדינה שלנו ולא נגזים אם נאמר שגם לעולם כולו. יותר בניה ירוקה – בדיוק לכך צריך לחתור.
