פוסט טראומה – או כפי שהיא נקראת בשפה המקצועית, הפרעת דחק פוסט טראומתית (PTSD) – הינה הפרעה נפשית שמייצרת פגיעה ממשית בחיי האדם. הגורם להופעת PTSD הוא חשיפה לאירוע קשה, פיזי או נפשי, ובפרט אם הוא לא עבר עיבוד נכון שמאפשר לחזור לשגרת החיים התקינה. כדאי לדעת שמדובר בתופעה נפוצה יותר מכפי שנהוג לחשוב: 1 מכל 12 בני אדם חווה אותה במהלך החיים, וישנן אוכלוסיות שנמצאות בסיכון מוגבר ללקות בהפרעה – בקרב יוצאי מלחמת וייטנאם, למשל, כ-30% הפכו לפוסט טראומתיים. בעמוד זה תמצאו מידע מקיף אודות הפרעת הדחק, האופן שבו היא נוצרת, הסימפטומים העיקריים שלה, ההשפעה שלה על חיי היומיום ואפשרויות הטיפול בה באמצעות NLP.
איך נוצרת הפרעת דחק פוסט טראומתית?
פוסט טראומה נגרמת כאמור אחרי שאדם נחשף לאירוע מטלטל במיוחד, כזה שהעמיד באיום ממשי את שלמותו הפיזית או אפילו את חייו. גם אדם שנקלע לסיטואציה שבה הוא עצמו לא נמצא בסכנה אבל אדם אחר כן עלול לפתח PTSD – אם כתוצאה מכך שהוא היה עד לאותו אירוע טראומתי הוא חווה רגשות עזים של חוסר אונים מוחלט, אי ודאות משמעותית במיוחד, בלבול קיצוני או אימה. חשוב להדגיש שלא נדרשת היכרות מוקדמת בין העד לאירוע הטראומתי לבין האדם שהיה במוקד אותו אירוע על-מנת שתיווצר ההפרעה החמורה.
גם חשיפה מתמשכת לאירוע שמעורר רגשות קשים, למשל עקב נסיבות מקצועיות, מגדילה מאוד את הסיכון ללקות בהפרעת דחק פוסט טראומתית.
האירועים הנפוצים ביותר שבעקבותיהם מתעוררת PTSD הם מלחמות (כשבשנים האחרונות לא "רק" חיילים חשופים לכך אלא גם העורף), תאונות דרכים, תאונות עבודה ואלימות מינית. מחקרים רבים גילו שיש גורמים שמגדילים את הסיכון ללקות בהפרעת הדחק, ובהם: שימוש באלכוהול לאחר האירוע, צריכת סמים שיש בהם חומרים שעלולים לעורר חרדות ופרנויות, מחסור חמור בשעות שינה, היעדר תמיכה חברתית וגם לגנטיקה יש משקל. בכל מקרה מומלץ לעבד אירועים טראומתיים בעזרת אנשי מקצוע וכך להקדים תרופה למכה.
איך משפיעה פוסט טראומה על חיי היומיום?
הדרך שבה משפיעה פוסט טראומה מורכבת מתסמיני התנסות מחדש (פלאש-בק), תסמינים פיזיולוגיים, הימנעויות שונות והשפעות רגשיות. לא אצל כל אדם מופיעים כל הסימפטומים, אבל בכל מקרה הפגיעה בשגרה עלולה להיות קשה במיוחד.
תסמיני התנסות מחדש
במהלך הטראומה עצמה, עקב עוצמת הרגש הגבוהה מאוד, נוצרים במוח חיבורים עוצמתיים גם כן – בין תחושות חוסר האונים, הבלבול והאימה לבין קולות מסוימים, מראות ספציפיים, ריחות או גירויים אחרים. למשל, אם אדם יצא ממאפייה והיה עד לתאונת דרכים קשה או פיגוע, בהמשך החיים ריח של לחם טרי עלול להציף אותו בפלאשבקים ובזיכרון הטראומתי. תופעה נפוצה נוספת שמאפיינת בעלי PTSD היא חלומות בלהה.
חשוב להדגיש שהדימויים הוויזואליים שמתפרצים אל התודעה, ואיתם המחשבות והתחושות הקשות, עלולים לייצר חרדה גבוהה ולעתים גם התקפי זעם. ישנם גם מקרים שבהם האדם מאבד את החיבור למציאות ומתנהג כאילו הוא נמצא בסכנה ממשית.
תסמינים פיזיולוגיים ורגשיים
פוסט טראומה עלולה לבוא לידי ביטוי במגוון רחב של סימפטומים פיזיים ורגשיים. ביניהם: הפרעות בשינה, עצבנות, דריכות יתר, מתח, קושי להתרכז, התפרצויות זעם, נטייה להרס עצמי או נטילת סיכונים מיותרים, ועוד. התנהגויות אלה מייצרות מתח נוסף ומגדילות את הקושי לשמור על שגרת חיים תקינה, ובכך מעצימות את ההשפעה השלילית של הטראומה המקורית.
תחושות קשות נוספות שעלולות להופיע עקב PTSD הן אשמה ובושה, בין אם על התרחשות הטראומה עצמה ובין אם על ההשלכות שלה. בחלק מהמקרים מצטמצם טווח הרגשות, דבר שעלול להוביל לחיפוש אחרי גירויים עזים במיוחד, כולל כאלה בעלי השפעות שליליות. עיוותים בחשיבה ופסימיות מוגברת, ואובדן עניין והנאה משלימים מצוקה משמעותית מאוד.
הימנעויות
בקרב בעלי פוסט טראומה מורכבת נפוצה כאמור התופעה של טריגרים – גירויים שמחזירים את האדם לאותו אירוע קשה שחווה או היה עד לו. על-מנת שלא לחוות זאת, ישנה נטייה להימנע ממקומות מסוימים, מראות, סיטואציות ועוד. כך למשל אם האירוע הטראומתי כלל אלימות מינית, עלולה להתפתח סלידה מיחסי מין וממגע קרוב, ואילו PTSD בעקבות מלחמה עשוי להוביל לרתיעה מצפייה בסרטים שיש בהם פיצוצים או יריות.
באופן טבעי כל ההימנעויות מגבילות עוד יותר את שגרת היומיום ומייצרות מתח רב בשל החשש שבכל זאת תהיה חשיפה לטריגר.
איך מאבחנים PTSD?
נהוג להגדיר פוסט טראומה (אגב, בעברית המונח הוא "הלמת") כמצב שבו חלק הסימפטומים הנ"ל נמשכים לאורך יותר מחודש. ברוב המקרים ההתפרצות הראשונה תהיה בטווח הזמן של 3 חודשים ממועד האירוע הטראומתי, אבל חשוב להבין שכל אותן תופעות שתוארו בפסקה הקודמת עלולות לצוץ גם בשלב מאוחר יותר בחיים.
בכל מקרה, אם האדם חווה פגיעה משמעותית ביכולת שלו לתפקד באופן תקין וגם ליהנות מהחיים, מומלץ לפתור את הבעיה – טיפול בפוסט טראומה באמצעות NLP מוביל להקלה של ממש, להפחתת תדירות הופעת התסמינים ועוצמתם ולשיפור ניכר באיכות החיים.
היתרונות של ה-NLP בהקשר של טיפול ב-PTSD
הבסיס של טיפול אפקטיבי ב-PTSD הוא הבנה מעמיקה של התהליכים המתרחשים במוח במהלך האירוע המטלטל ואחרי שהוא מסתיים (וליתר דיוק מסתיים לכאורה, שכן מבחינת האדם ישנם רגעים ומצבים שבהם הוא ממשיך להתקיים). בפרט נדרש ידע לגבי הפעילות של בלוטת השקד (אמיגדלה) ושל הההיפוקמפוס ברגעי חרדה וסטרס, וכן אודות אחסון חוויות רגשיות בזיכרון ושליפתן.
עוד כדאי לזכור שחלק ניכר מהתסמינים שגורמת פוסט טראומה הם תוצאה של תהליכים המתרחשים בתת מודע, ועל כן לשיטת טיפול כמו NLP שמייצרת תקשורת יעילה עם תת המודע יש יתרון מובהק על פני טכניקות אחרות.
לתהליך טיפול בפוסט טראומה ב-NLP יש מספר מטרות עיקריות:
לנטרל את הטריגרים שמייצרים זיכרונות חודרניים והתפרצויות מחודשות של התחושות הקשות.
להקנות לאדם כלים שיעזרו לו לתפקד היטב גם במצבים שמהם הוא מנסה להימנע.
להמיר את כל התחושות והרגשות השליליים – בושה, אשמה, פסימיות, חרדות, קהות רגשית, חוסר עניין וכו' – לכדי מחשבות חיוביות שמהן ניתן לצמוח.
חשוב לזכור שאת האירוע עצמו לא ניתן למחוק מהזיכרון, אבל את הדרך שבה הוא משפיע על חיי היומיום אפשר בהחלט לשנות – ובזכות שינוי זה מושגת איכות החיים הרצויה.
איך מתבצע טיפול בפוסט טראומה ב-NLP?
טיפול בפוסט טראומה ב-NLP מבוסס על המגוון הרחב מאוד של הכלים שמקנה שיטה זו לתקשורת עם תת המודע ולשינוי האמונות שנוצרו במוח בעקבות האירוע המורכב.
בהקשר זה כדאי להכיר את אחד ממושגי היסוד ב-NLP, פרדיגמה. פרדיגמות הן תבניות מחשבתיות ובאופן טבעי הן מבוססות בין השאר על התנסויות העבר. אירוע יוצא דופן שמעורר רגשות עזים ישפיע כמובן באופן דרמטי על הפרדיגמות של האדם – אבל ל-NLP יש כלים לטפל בפרדיגמות ללא קשר לתוכנן, אלא ב'מבנה' ובמאפיינים הנורולוגיים שלהן, גם תחת מגבלת השפעת הטראומה, ובכך לשנות פרדיגמות שלא באמת משרתות את האדם.
כלי רב עוצמה נוסף שנעשה בו שימוש מושכל בטיפולי NLP הוא דמיון מודרך. לא מדובר כאן בדמיון מודרך 'רך' וכללי כגון תיאורי טבע מרגיעים, אלא בהוראות מדויקות לשינוי האופן בו אדם 'מדמיין' ונזכר באירוע הטראומטי. מטפלים מיומנים מצליחים לחולל שינויים משמעותיים מאוד לטובה מבלי להציף את הטראומה או לגרום להתפרצויות של רגשות שליליים – והבשורות הטובות עוד יותר הן שהשינוי עמוק ועל כן יציב מאוד, כך שה-PTSD לא תחזור.
