אמנם רוב בני האדם משתדלים לא להקדיש מחשבות רבות מדי למוות, אולם כולנו מודעים היטב לכך שביום מן הימים נסתלק מן העולם – וכדאי לדעת שיש לנו בחירה גם לגבי עתידה של הגופה שלנו: קבורה היא אופציה ולא חובה, שכן ניתן גם לשרוף את הגופה לאחר המוות ולמעשה מדובר בפעולה שיש לה לא מעט יתרונות משמעותיים.
בחירה מקובלת במדינות רבות
בישראל הקונספט של שריפת גופות לאחר המוות עדיין לא הפך לנחלת הכלל, ולמעשה חלק גדול מהציבור כלל לא מודע לכך שזוהי אופציה חוקית ונגישה. לעומת זאת, במדינות אחרות ברחבי העולם בוחרים בני אדם רבים לשרוף את גופתם ולא לקבור אותה באדמה. בארה"ב למשל כשליש מהגופות נשרפות ולא נקברות, באוסטרליה שיעור הבוחרים בשריפה הוא 65%, באנגליה וקנדה הוא כבר מעל 70%, בדנמרק ובשוודיה קרוב ל-80% ואילו בהונג קונג וביפן כמעט כל האזרחים מעדיפים שריפה של הגופה על פני הטמנתה באדמה.
בנוסף, ישנן מדינות שמתגמלות בחירה בשריפת הגופה לאחר המוות וזאת עקב מצוקת קרקעות, וכמו כן ישנם במקומות שונים בעולם חוקים לפיהם חלקת הקבר אינה שייכת לנפטר לצמיתות אלא מוחכרת לו לפרק זמן מוגבל, 15-75 שנים, ולאחר מכן העצמות מוצאות ומועברות לשריפה.
שריפת גופות לאורך ההיסטוריה
הבחירה באפשרות של שריפת הגופה במקום קבורתה אינה חדשה: באגן הים התיכון שרפו גופות לאחר המוות כבר בתקופת האבן, בתקופת הברונזה (לפני כ-4,000 שנה) הפכה האופציה נפוצה גם באירופה, ביוון העתיקה ובאימפריה הרומית עשו זאת ובעידן המודרני הוצגה לראשונה אוֹפְרָה (המילה העברית לקרמטוריום, המקום בו נשרפת הגופה) ב-1873. גם בתנ"ך, כדאי לדעת, ישנן עדויות לשריפה של גופות לאחר המוות כולל למשל אלה של שאול המלך ובניו, כאות כבוד לאחר שנפלו בקרב.
התועלת הכלכלית של חופש הבחירה
מעבר לחופש הבחירה וליכולת להחליט מה ייעשה עם הגופה שלנו לאחר מותנו (ולאו דווקא לקבל באופן אוטומטי את האופציה הנפוצה של ההטמנה באדמה), ישנה גם תועלת כלכלית לשליחת הגופה לאוֹפְרָה.
כשבוחרים לנצל את האפשרות של שריפת גופות מחיר השירות משתנה בהתאם לחבילה הנבחרת, אבל בכל מקרה מדובר באופציה זולה במידה משמעותית בהשוואה לרכישת חלקת קבר, הקמת מצבה וכו'. אמנם לנוכח היחס המורכב של בני אדם למוות, השיקול הכלכלי לעתים קרובות נדחק לשוליים, אולם אין שום סיבה להתעלם ממנו – מה גם שגם ללא מצבה ניתן להנציח את הנפטר בדרכים רבות ומגוונות.
התועלת האקולוגית של שריפת גופות לאחר המוות
כשמתלבטים בין קבורה לבין שריפת גופות מחיר נוסף שכדאי לקחת בחשבון הוא המחיר הסביבתי – שכן אנחנו חיים בעידן שבו כבר ברור לכולנו שמשאבי כדור הארץ מוגבלים, ואם אנחנו רוצים לאפשר חיים נוחים וטובים גם לילדים שלנו ולילדים שלהם, השיקול האקולוגי צריך להיות חלק בכל החלטה.
שריפת גופות מחייבת כמובן אנרגיית חום אולם האופן שבו בנויה אוֹפְרָה מבטיח יעילות מרבית ועל כן כמות האנרגיה נמוכה יחסית וכן נמנעת פליטת מזהמים לאוויר. קבורה לעומת זאת מחייבת שימוש בשטחים נרחבים (גם אחרי המעבר לקבורה בקומות בחלק מהמקרים), ועוד סכנה היא חלחול חומרים מהגופה אל הקרקע ואל מי התהום שלנו.
כיצד מתבצע התהליך?
שריפת גופות בישראל מתבצעת מאז שנת 2005. השריפה עצמה אורכת בין 90 דקות לשעתיים, ולאחר מכן מצננים את האפר ומעבירים אותו לכלי ייעודי. עבור מי ששוקל לנצל את האפשרות של שריפת גופות בישראל כמה עולה השירות הוא כאמור שאלה מתבקשת, והתשובה תלויה בין השאר בהחלטה מה עושים עם האפר – ניתן לחלק אותו למספר כדים כך שכל בן משפחה יקבל חלק ממנו, ניתן לפזר אותו בים וישנן עוד אפשרויות, כך שגם מבחינת ההנצחה חופש הבחירה נרחב.