דימוי עצמי הוא אלמנט שלא קל להגדיר במילים וגם לא לאבחן במדויק, אבל הוא משפיע במידה רבה על איכות החיים של כל אחד ואחת מאיתנו. המילה "דימוי" מגיעה מאותו שורש כמו המילה "דומה", ולכן ההגדרה הנפוצה ביותר של דימוי עצמי היא האופן שבו האדם רואה את עצמו בהשוואה לאחרים רלוונטיים מבחינתו.
באופן טבעי זהו נושא מורכב שמעורר שאלות רבות: ממה מורכב הדימוי העצמי? באיזה גיל הוא מתעצב? מה משפיע עליו? באילו מקרים נוצר דימוי עצמי נמוך? איך דימוי עצמי ירוד פוגע באיכות החיים? כיצד להתמודד באפקטיביות עם דימוי נמוך? בעמוד זה תמצאו תשובות מפורטות ומעמיקות לכל השאלות הנ"ל ולאחרות.
המרכיבים השונים של הדימוי העצמי
דימוי עצמי הוא מושג מקיף שיש בו מספר מרכיבים מרכזיים:
- פיזיות – איך האדם רואה את עצמו מבחינת ההופעה החיצונית אבל גם המצב הבריאותי שלו
- תכונות – מכלול התכונות שיוצרות את האישיות: חכם, סקרן, ערמומי, נדיב, זהיר, הרפתקן, דעתן, עקשן וכו'
- אינטראקציות בין-אישיות – האופן שבו האדם בא לידי ביטוי בתוך המשפחה, במעגלים חברתיים שונים וגם במקום הלימודים/עבודה
- מוסר – חשוב להדגיש שמוסר הוא מונח יחסי, כך שהאדם מעריך את ההתנהגות שלו ואת העקרונות שמנחים אותו ביחס לנורמות החברתיות המקובלות
ההבדל בין דימוי עצמי וערך עצמי
ערך עצמי מחושב על בסיס מידת שביעות הרצון של האדם מהדימוי העצמי שלו. כך למשל יכולים שני אנשים להיות באותה נקודה על הסקאלה שבין זהיר להרפתקן או בין סקפטי לחשדן, ואחד מהם יאהב את הנקודה שבה הוא נמצא, כלומר את הדימוי העצמי בהיבט הספציפי הזה, ואילו השני ירצה להימצא במקום אחר על הסקאלה ולכן אותה תכונה תוביל לערך עצמי נמוך.
באופן דומה גם תכונות פיזיות זהות לא בהכרח מובילות לאותו דימוי עצמי וערך עצמי – לדוגמה, יש גברים קירחים שאוהבים מאוד את המראה שלהם ויש כאלה שמבחינתם היעדר השיער הוא נקודת תורפה.
בהתאם "דימוי עצמי נמוך" הוא למעשה ערך עצמי נמוך – אבל נהוג להתייחס לשני המונחים באותו אופן.
באיזה גיל מתעצב הדימוי העצמי?
הדימוי העצמי מתחיל להתגבש בסביבות גיל שנה. בשלב זה מתרחש תהליך שנקרא ספרציה – כלומר הפעוט מתחיל להבין שהוא יצור נפרד ולא מחובר לאם או לאנשים/חפצים. לאחר מכן יצליח הפעוט גם להבין את קביעות האובייקט, כלומר את העובדה שגם אם מישהו משנה למשל את הלבוש הוא עדיין יהיה אותו אדם. השלב המתבקש הבא הוא זיהוי העצמי, ומאותו רגע והלאה מתעצב הדימוי העצמי.
השיא הוא בגיל הילדות ובגיל ההתבגרות, גם בגלל ההשפעה הרבה של הסביבה וגם מפני שהדימוי העצמי עדיין לא יציב. יחד עם זאת גם בהמשך החיים מתרחשים שינויים, ואפילו משמעותיים, באופן שבו האדם תופש את עצמו ובהערכה העצמית שלו. זוהי כמובן בשורה טובה: גם מי שסובל מדימוי עצמי נמוך בהחלט יכול לשפר את המצב.
מה משפיע על הדימוי העצמי?
ישנם מספר גורמים שמעצבים את הדימוי העצמי. המשקל המדויק של כל אחד מהם משתנה אצל כל אחד ואחת, אבל ברוב רובם של המקרים כל אחד מהם לוקח חלק בתהליך ולכן כדאי להכיר את כולם:
חוויות אישיות והתנסויות
כל האירועים במהלך החיים משפיעים על הדימוי העצמי של האדם – וליתר דיוק האופן שבו אנחנו מתנהלים בכל התנסות. ככל שאנחנו מתבגרים אנחנו משכללים את יכולת ההתבוננות שלנו בעצמנו ובאחרים, ויכולים לענות טוב יותר על שאלות כמו מהן התכונות הדומיננטיות בי, איך אני מתנהל בחברה, האם אני מוסרי וכו'.
אינטראקציות בין אישיות
פידבקים מהסביבה משפיעים במידה לא מבוטלת על הדימוי העצמי של כמעט כל אחד ואחת מאיתנו. בגיל צעיר עיקר התגובות הוא מגורמי הסמכות ובפרט ההורים (אבל גם גננות ומורות), ובהמשך מתעצם המשקל של הפידבקים מבני/בנות אותו גיל ומאנשים שאיתם אנחנו מייצרים אינטראקציות שונות. כמו כן מוקדשת תשומת לב רבה לשאלה "מה אנשים אחרים חושבים עליי?", ובעצם לשאלה "מה אנחנו חושבים שאנשים אחרים חושבים עלינו?"
תרבות וחברה
בתרבות שמציגה אידיאל יופי רזה, אנשים שמנים עלולים לסבול מדימוי עצמי שלילי. בחברה שסוגדת לתחמנות, יושר עלול להיות מתורגם ל"פראייריות" ולהיתפש כתכונה לא טובה ובהתאם לפגום בערך העצמי.
איך נוצר דימוי עצמי נמוך?
ישנם לא מעט גורמים שמובילים להיווצרות דימוי עצמי נמוך. ככל שהדימוי פחות יציב, כך כל אירוע עלול לפגוע בתחושת הערך העצמי של האדם. כשהדימוי העצמי רק מתחיל להתעצב, הסכנות העיקריות הן ביקורתיות יתר מצד ההורים וגם מורים או גננות עלולים לשתק את הילד ולהוביל אותו לחיים של הימנעויות.
עוד סיבה שכיחה יחסית לדימוי עצמי ירוד היא פער גדול מדי בין הדימוי העצמי האידיאלי – כלומר האופן שבו הילד או המבוגר תופשים את האדם האידיאלי – לבין המצב בפועל. עצם קיומו של הדימוי האידיאלי הוא חיובי, ובפרט הוא עשוי לדרבן את האדם למשל להתאמץ בלימודים כדי להגיע להישגים מרשימים – אבל פער שאי אפשר לגשר עליו מייצר בסופו של דבר תסכול, הלקאה עצמית ודימוי שלילי.
אירועים טראומתיים כמו חרם, תחושת חריגות ובפרט פיזית, וגם כישלונות (בלימודים, בקבלה לעבודה, במערכות יחסים) גורמים אף הם להיווצרות דימוי עצמי נמוך.
איך דימוי עצמי נמוך משפיע על החיים?
השפעת הדימוי העצמי הנמוך משתנה באופן טבעי בהתאם לגיל, אבל בכל מקרה היא עלולה להיות קשה מאוד.
אחת התופעות הנפוצות ביותר היא הימנעות: כשאדם שמרגיש שאין לו את מה שצריך כדי להצליח עלול לוותר מראש, ועל כן לא לחוות כלל התנסויות שעשויות להעלות את הדימוי העצמי שלו. בדרך זו הדימוי העצמי השלילי מייצר מעגל שקשה יותר ויותר לצאת ממנו. ילדים ובני נוער עלולים לוותר על אינטראקציות חברתיות וגם לא ללמוד למבחנים ("ממילא אני טיפש ואין לי סיכוי"). אצל מבוגרים השפעה זו באה לידי ביטוי גם בתחום הקריירה (ויתור על ניסיון להתקדם) וגם בתחום הזוגיות (לרבות הימנעות מדייטים והיצמדות לחיי רווקות).
גם חרדת ביצוע היא תופעה שמאפיינת רבים מהסובלים והסובלות מדימוי עצמי נמוך. בהקשר זה כדאי לזכור את אפקט הנבואה המגשימה את עצמה, כך שחרדת הביצוע עלולה להוביל לכישלונות – ולהגדיל עוד יותר את הסיכון להתנהגות הימנעותית. עוד סימפטום שכיח הוא קנאה, ובלא מעט מקרים גם הייאוש הוא חלק בלתי נפרד מסט התחושות.
דימוי עצמי נמוך בזוגיות
כשאדם מאמין שהוא "לא שווה" – לא נראה מספיק טוב, העבודה שלו לא מוצלחת וכו' – הוא יאמין שגם שלא יוכל לספק לבן/בת הזוג את מה שהם רוצים. בהתאם הם יימנעו מלצאת לדייטים וגם כשכבר ינסו חרדת הביצוע עלולה לשתק אותם, כולל במהלך סיטואציות אינטימיות. כתוצאה מכך דימוי עצמי נמוך עלול להיות חסם של ממש בפני זוגיות ובוודאי שבפני זוגיות מיטיבה.
הקשר בין קשיי קשב וריכוז לבין דימוי עצמי נמוך
הפרעת קשב היא אמנם תופעה נפוצה, אבל גם כך מי שסובל ממנה עלול במקרים רבים לפתח דימוי עצמי שלילי – בגלל תגובות שליליות מהסביבה. בפרט חשופים לסיכון זה ילדים צעירים יחסית שנתקלים במורים שלא יודעים כיצד להתמודד נכון עם התופעה. אבחון מקצועי עוזר לילד להבין מיהו ובעיקר לקבל את הקשיים – ולא לראות בהם גורם שלילי. בנוסף עצם המודעות לקיומה של הפרעת הקשב מגדילה את הסיכוי למציאת פתרונות פרקטיים להתמודדות מוצלחת איתה, דבר שעשוי לחזק את הדימוי העצמי ולהעלות את תחושת הערך העצמי.
איך מתמודדים עם דימוי עצמי נמוך?
NLP היא שיטה אפקטיבית מאוד להתמודדות עם דימוי עצמי נמוך, ובפרט עם הימנעויות ועם חרדת ביצוע. הבסיס להצלחות המרשימות של טיפולי NLP הוא זיהוי מדויק של הגורמים לתחושת הערך העצמי הירוד והרחבת נקודת המבט של המטופל או המטופלת כך שהיחס לאותו מרכיב יהפוך משלילי לנייטרלי ואפילו חיובי. גם ביקורתיות היתר של האדם כלפי עצמו, תוצר של אמונה לא נכונה בתפקידה של הביקורת, מתפוגגת והופכת להתבוננות מדויקת יותר – כולל בצדדים החיוביים ובחוזקות.
טיפולי NLP להעלאת דימוי עצמי נמוך מתאימים גם לילדים וגם למבוגרים, ונשענים גם על כלים כמו דמיון מודרך (שמסייע מאוד להפגת חרדות ביצוע).
דימוי עצמי נמוך וחרדות
דימוי עצמי נמוך מוביל בלא מעט מקרים גם לחרדות שונות ובפרט חרדות חברתיות וחרדת מבחנים. גם במצבים אלה טיפול NLP הוא הדרך האפקטיבית ביותר להיחלצות מהמצב – ולעלייה על נתיב מיטיב עבור האדם. מטפלים מנוסים יודעים לאבחן את שגיאות המחשבה ואת האמונות המגבילות שגורמות לדימוי העצמי להיות שלילי ולהיווצרות החרדות, ולאחר מכן לעזור לאדם לשנות את האופן שבו הוא מספר לעצמו את סיפור חייו. כשהדיבור משתנה, משתנה גם התפישה לגבי העצמי ואיתם משתנה גם ההתנהגות – כך שהאדם יכול למצות את החיים וליהנות מהם.
