ביטחון עצמי נמוך – מדוע הוא נוצר, ואיך מחזקים אותו?

ביטחון עצמי הוא אחד המשאבים החשובים עבורנו. הוא חיוני לילדים, לבני ובנות נוער ולמבוגרים, ומשפיע על כל תחומי החיים. ביטחון עצמי נמוך מגביל את אפשרויות פיתוח הקריירה, כך שגם אם האדם מוכשר מאוד הוא יתקשה להגיע לתפקידים מתגמלים באמת. באופן דומה היעדר ביטחון עצמי מחבל גם במערכות יחסים בין אישיות, כולל בזוגיות. בעמוד זה תמצאו מידע מקיף ומפורט לגבי הנזקים שגורם חוסר ביטחון עצמי, הגורמים להיווצרותו ודרך טיפול אפקטיבית להפליא.

מהם הנזקים שנגרמים עקב חוסר ביטחון עצמי?

ביטחון עצמי מוגדר כאמונה של האדם ביכולת שלו להתמודד עם אתגרים, לקבל החלטות נכונות ו"להצליח בחיים", כלומר להגיע ליעדים הרלוונטיים מבחינתו.

ביטחון עצמי נמוך מוביל במקרים רבים להימנעות מהתמודדויות שונות, וזאת בגלל החשש מכישלון. כך למשל אדם שסובל מחוסר ביטחון יימנע מלצאת לדייטים וכך הסיכוי שלו לבנות זוגיות כמובן פוחת באופן דרמטי. באופן דומה אדם חסר ביטחון עצמי לא יבקש העלאה במשכורת או קידום בעבודה, ולא ימצה את יכולותיו.

נזק אחר שעלול להיגרם כתוצאה מחוסר ביטחון עצמי הוא הוא התפתחות חרדות. בפרט מועדים אנשים הסובלים מביטחון ירוד לפתח חרדה חברתית, כשלמשל הם יכולים להיות בטוחים ש"צוחקים עליהם" למרות שבפועל זו לא באמת המציאות. כמו כן עלולים ביטחון עצמי ודימוי עצמי נמוכים להוביל לדיכאון.

הגורמים האפשריים להתפתחות ביטחון עצמי נמוך

כל אירוע במהלך החיים, כבר מהשלבים המוקדמים מאוד שלהם, מחזק את הביטחון העצמי או מחליש אותו.

כך לדוגמה פעוט שמנסה לבנות מגדל ונכשל, אבל ההורים שלו מפרגנים לו על המאמץ, יזכה לתוספת לביטחון העצמי. לעומת זאת ילד שמקבל במבחן 85 והתגובה של ההורים היא "למה לא 100?" עלול דווקא להפסיד חלק מהביטחון העצמי שלו. ככל שמתבגרים, כך יש משקל נכבד יותר לאופן שבו האדם עצמו מתייחס לאירועים שונים בחייו. מצד שני, בשלב הזה ישנן אמונות שכבר טבועות בו, והן משפיעות על הפרשנות שלו למציאות. למשל, הצלחה במבחן קשה תיתפס אצל אדם בעל ביטחון עצמי גבוה כהוכחה נוספת ליכולות שלו, ואילו אותה הצלחה באותו מבחן קשה תיתפס אצל אדם בעל ביטחון עצמי נמוך כ"עניין של מזל", ולא תתרום להעלאת מפלס הביטחון.

צורך מופרז לקבל אישורים מהסביבה וייחוס משקל רב מדי לפידבקים מהסביבה עלולים גם הם להוריד עוד יותר ביטחון עצמי ירוד. 

עוד כדאי לדעת שבמקרים רבים זוהי תחושה שמזינה את עצמה – דרך דיבור שמתאפיין בשליליות או חשיבה שנוטה להיות פסימית, וגם ההימנעות שמאפיינת את חסרי הביטחון מפורשת בסופו של דבר כעוד כישלון ולכן מעמיקה את חוסר הביטחון.

האם אתם חסרי ביטחון?

בדרך כלל אנשים שלא מאמינים ביכולת שלהם להתמודד עם מבחנים ואתגרים מודעים לכך. הם אמנם לא יודעים בדיוק מה הסיבות לכך, אבל סביר להניח שהם לא מרגישים שיש להם ביטחון רב. דרך פשוטה לקבל אינדיקציה לגבי רמת הביטחון שלכם היא לענות בכנות על השאלות הבאות:

האם אתם מתקשים לסמוך על עצמכם בקבלת החלטות?

האם אתם נוטים לְרָצות אחרים?

האם חוסר הצלחה במשימה ספציפית גורם לכם להרגיש שאתם באופן כללי חסרי ערך?

האם הצלחה במשימה מסוימת גורמת לכם להרגיש שהגורם לכך הוא חיצוני, כלומר לא אתם?

האם חשוב לכם מאוד מה יגידו עליכם ומה חושבים עליכם?

האם אתם מתקשים לסלוח לעצמכם על טעות? 

האם אתם פסימיים ביחס לסיכויי ההצלחה שלכם במצבים כמו ראיון עבודה או דייט?

האם פידבקים חיוביים מאחרים נתפסים אצלכם כלא אותנטיים?

ככל שעניתם על יותר שאלות ב"כן", כך יש סיכוי גבוה יותר שיש לכם ביטחון עצמי נמוך.

מדוע נוצרות אמונות שגורמות לביטחון העצמי להיות נמוך?

טיפול NLP ממוקד בבעיית חוסר הביטחון העצמי עשוי להוביל לשינוי משמעותי לטובה כבר תוך זמן קצר יחסית. המפתח להצלחה הוא היכולת לזהות במדויק, ובמהירות יחסית, את אותן אמונות שטבועות באדם ומייצרות את חוסר הביטחון.

כאמור לאורך החיים כל אדם עובר התנסויות שונות וזוכה לפידבקים שונים מהסביבה לגבי ההתנהלות שלו בתוך הסיטואציה. ההתנסויות והפידבקים מובילים לסט של אמונות שהאדם ממשיך להתנהל לפיהן. אמונות שליליות יחסמו את הדרך שלו להתנסויות נוספות ויקבעו את הרמה הנמוכה של הביטחון העצמי.

סוג אחר של אמונות חוסמות הוא כאלה שעוברות בין הדורות. אם למשל ההורים של אדם מסוים מאמינים ש"רק עם פרוטקציה אפשר להצליח בחיים", גם האדם עצמו עלול להחזיק באותה אמונה, ולהרים ידיים בסיטואציות שונות משום שאין לו את אותה פרוטקציה שלכאורה רק איתה ניתן להתקדם.

גם מנגנוני הגנה עלולים ליצור אמונות מגבילות. למנגנונים אלה יש תפקיד חשוב, לשמור על האדם מפני אירועים בעייתיים עבורו, אבל יש גם לא מעט מקרים שבהם הם נכנסים לפעולה גם כשאין בהם צורך אמיתי.

איך להעלות את הביטחון העצמי באמצעות ה-NLP?

כל אותן אמונות חוסמות נמצאות בתת המודע, ומוסיפים למציאות שכבת פרשנות שמונעת ממפלס הביטחון העצמי לעלות. בטיפול NLP ניתן לזהות את האמונות הבעייתיות על בסיס האופן שבו האדם מתאר את המציאות והפער בין התיאור לבין העובדות. לאחר זיהוי האמונות תתבצע עבודה בעזרת כלים שונים כדי לפנות אותן מהמערכת ולהכניס במקומן אמונות נכונות יותר עבור האדם.

בדרך זו משתנים דפוסי החשיבה של האדם, ולמעשה המערכת הנוירולוגית שלו משתנה – כך שהשינוי יהיה יציב. האות P בשם NLP מייצגת את המילה Programming וזאת משום שתהליך העבודה בשיטה דומה במידה רבה לתכנות מחדש של מערכת (במקרה זה המערכת הנוירולוגית, שתרמה לשם השיטה את האות N. האות L מייצגת את המילה Linguistic, כלומר לשוני, וזאת משום שזהו כאמור הבסיס לזיהוי האמונות החוסמות).

לאחר שינוי דפוסי החשיבה משתנה גם ההתנהגות של האדם. מנעד ההתנסויות שלו הולך ומתרחב, וכל בחירה שלו בפעולה במקום בהימנעות נחווית כהצלחה ומחזקת עוד יותר את הביטחון העצמי.

שימוש בדמיון מודרך ובמשאבים הקיימים אצל האדם

מרכיב נוסף בתשובה לשאלה איך להעלות את הביטחון העצמי הוא הדמיון. לדמיון שלנו יש כוח עצום. יש חוקרים שאף מייחסים לו את ההצלחה של המין האנושי להשתלט על העולם, וגם אצל כל פרט ופרט הדמיון יכול לחולל פלאים. למעשה, המוח שלנו לא יודע להבחין בין מציאות לבין דמיון. כשהאדם שרוצה להעלות את הביטחון העצמי שלו מדמיין את עצמו מתמודד היטב עם סיטואציה שנתפשת אצלו כמלחיצה, מבחינת המוח זוהי הצלחה לכל דבר. כשהמוח מתרגל להישגים, קל יותר להמיר את האמונות החוסמות באמונות חדשות.

דגש נוסף במסגרת טיפולי ה-NLP בבעיית הביטחון העצמי הנמוך הוא הבאה לידי ביטוי של כל המשאבים הקיימים אצל האדם, כולל אלה שהוא לא מודע אליהם. בהתאם תוקדש תשומת לב למיפוי מדויק ומפורט של החוזקות והיכולות של האדם, ולשימוש מושכל בהן בכל סיטואציה רלוונטית.

שילוב כל האלמנטים הנ"ל הופך את ה-NLP לאופציה יעילה במיוחד – וכבר לאחר מספר לא רב של מפגשים ניתן לזהות שיפור מרשים מאוד במפלס הביטחון העצמי, ובחיים בכלל.