רובנו מעדיפים לא לחשוב על המוות, והדבר מובן לגמרי. ההבנה שבנקודה מסוימת החיים שלנו יסתיימו קשה לעיכול, ועל כן לא מפתיע לגלות שהמין האנושי משקיע לא מעט משאבים בהארכת תוחלת החיים, וישנם אף מדענים שמאמינים כי בעתיד הנראה לעין בני אדם יחיו מאות שנים. יחד עם זאת, נכון לתחילת המאה ה-21 המכנה המשותף היחיד של כל בני האדם הוא המוות – וכדאי, למרות החששות והרתיעה, להקדיש תשומת לב מסוימת לנושא ובפרט להחליט מה יקרה לגופה שלנו.
בארץ, ברוב רובם של המקרים, הגופה מוטמנת באדמה (ובמקרים מסוימים, עקב המחסור בשטחים פנויים, נקברת בקומות). בעולם, לעומת זאת, יותר ויותר בני אדם בוחרים באפשרות אחרת לגמרי – שריפה של הגופה. שריפת גופה לאחר המוות היא אופציה מקובלת מאוד ביפן למשל (כמעט כל היפנים מעדיפים אותה), ועוד מדינות שבהן בוחרים בני אדם רבים להפוך את הגופה לאפר הן אנגליה (למעלה מ-70%), שוויץ (כ-80%), דנמרק ושוודיה.
שריפת גופות בישראל
בישראל מוצעת האופציה של שריפת גופה לאחר המוות מאז שנת 2005. חשוב לציין כי אין כל מגבלה חוקית על שריפת גופות בישראל, ולמעשה ישנם חוקים רבים שלפיהם ניתן לבצע פעולה זו ללא כל חשש – חוק הקבורה האלטרנטיבי, חוק חופש העיסוק, חוק כבוד האדם וחירותו ועוד.
כשהשירות החל להיות מוצע בישראל הוא עורר עניין רב, ועם השנים יותר ויותר ישראלים ניצלו את האופציה והמירו את הקבורה באדמה בשריפת הגופה. עוד כדאי לדעת כי שריפת הגופה הינה חלק משירות מקיף שמציעה עלי שלכת לבני המשפחה של מי שהלכו לעולמם (כשכמובן מי שמעוניין לתכנן את הסתלקותו מן העולם יכול להזמין מראש את השירותים השונים). בין האפשרויות: הובלה באמבולנס של הגופה אל בית קירור, שמירת הגופה בקירור, שריפת הגופה או לחילופין דאגה לחלקת קבר ומצבה (כולל תכנון אחוזת קבר במידת הצורך), עריכת סרטוני הנצחה, שירותים שונים הקשורים להלוויה (מפרסום מודעות האבל דרך הזמנת כיסאות וכלה בארגון מערכת כריזה מתאימה) וגם חיבור לאנשי מקצוע רלוונטיים – פסיכולוגים שיסייעו לבני המשפחה להתמודד עם האובדן (שגם כשהוא צפוי, תמיד יש בו מימד של כאב עז), עורכי דין (לטיפול נאות בצוואות), ועוד.
האם שריפה גופה הינה תהליך אקולוגי?
שריפת גופות בישראל, כמו במקומות אחרים בעולם, מתבצעת במתקן מיוחד שנקרא אוֹפְרָה (מלשון אפר). האוֹפְרָה שבה מתבצעת שריפת גופה לאחר המוות בארץ תוכננה במיוחד כך שלא תזהם את הסביבה. התהליך נמשך בין 90 דקות לשעתיים, וכמות האנרגיה הנחוצה לשם הפעלת המתקן נמוכה למדי – בוודאי שבהשוואה לאנרגיה הנדרשת להרחבת בתי קברות או לבניית בתי קברות חדשים, כולל אלה שמבוססים על קבורה בקומות.
עוד כדאי לזכור בהקשר זה שהשטחים הפתוחים בישראל הולכים ומצטמצמים. בתי הקברות באופן טבעי רק מתרחבים, ובקצב מואץ (גם אם חלק מהמתים נטמנים בקומות), ומבחינה זו שריפת הגופה מאפשרת להשאיר יותר שטחים פתוחים, צעד שיש בו תועלת אקולוגית בלתי מבוטלת.
מה עושים עם האפר?
לאחר שריפתה של הגופה, האפר מצונן ומועבר לכלי אחסון ייעודי. הבחירה מה לעשות עם האפר היא כמובן של המשפחה, או לחילופין של האדם עצמו אם הוא זה שבוחר לקבוע מה יעלה בגורל הגופה שלו לאחר מותו. ניתן לפזר את האפר בים (ממטוס או מיכאטה) ועוד אופציה היא לשמור על האפר – או בבית קברות במקום שמיועד לכך או בבית.
מה עמדת היהדות בנוגע לשריפת גופות?
לזרמים שונים ביהדות גישה שונה ביחס לשריפת הגופה. היהדות האורתודוקסית ברובה נמנעת מלבחור באופציה זו, אולם לא מעט יהודים רפורמיים כן בוחרים לשרוף את גופתם בבוא יומם לעזוב את העולם. החוק בארץ כאמור לא אוסר על שריפת הגופה, כך שמבחינת הציבור החילוני – כולל מי שמקפיד על קיום חלק מהמצוות ובהן למשל ברית מילה או הימנעות מאכילת חמץ בפסח – אין שום מניעה לבחור באופציה של שריפת הגופה.
הפן הכלכלי של שריפת הגופה
עבור מי ששוקל את האפשרות לנצל את השירות של שריפת גופות בישראל כמה עולה השריפה היא כמובן שאלה מתבקשת. מחיר השירות נקבע בהתאם לחבילה הנבחרת ועשוי להשתנות, אולם בכל מקרה מדובר באופציה זולה יותר בהשוואה לקבורה רגילה – עוד סיבה לקחת בחשבון את האפשרות החדשנית והירוקה, ולא להסס לבחור בה אם גם אתם מרגישים שזו דרך ראויה יותר לעזוב את העולם.
אם עד לפני שנים לא רבות לא הייתה לנו למעשה בחירה לגבי מה ייעשה בגופה שלנו לאחר שנסתלק מן העולם, הרי שכיום גם לאחר המוות יש לנו בחירה – ואת האופציה לשרוף את הגופה. כדאי לדעת ששריפת גופות לאחר המוות מקובלת מאוד במדינות רבות ברחבי העולם, כשביפן למשל כמעט בכל המקרים מתבצעת שריפה של הגופה, באנגליה כ-70% מהאוכלוסייה בוחרת באפשרות הזו ובשוויץ ודנמרק 80% מעדיפים זאת על פני קבורה באדמה.
היתרונות בבחירה בשריפת הגופה
מאז שמוצעת גם בארץ האופציה של שריפת גופה לאחר המוות בוחרים בה לא מעט ישראלים, והמגמה היא מגמת גידול בעניין סביב השירות ובביקוש לו. סיבה אחת לכך היא היתרון של שריפת הגופה על-פני קבורתה באדמה בהיבט האקולוגי והמודעות המתרחבת לקריטיות של הדאגה לאיכות הסביבה. כדאי לדעת שהאנרגיה הנדרשת לפעולה שקולה לזו הכרוכה באפייתן של 20 כיכרות לחם – הרבה פחות מהמשאבים הנדרשים לצורך הרחבה בלתי פוסקת של בתי קברות (גם כשקוברים בקומות).
סיבה שנייה היא התאמה לתפישת העולם – ישנם רבים שדרך זו של פרידה מהעולם מתאימה הרבה יותר לערכים שלהם ולאמונה שלהם בהשוואה לאופציה של הקבורה באדמה. עוד גורם בעל משקל בלתי מבוטל בעניין שמעוררת האפשרות של שריפת גופות בישראל הוא הניידות שמאפיינת את החיים במאה ה-21. מאחר שכמעט כל משפחה מתפזרת על פני שטח רחב, כולל מעבר לים, נוצר צורך בהנצחה גמישה יותר שמתאפשרת גם כשלא ניתן להגיע לקבר.
כיצד מתבצעת הפרוצדורה?
שריפת גופה לאחר המוות מתבצעת באוֹפְרָה – מתקן ייעודי שמאפשר את ביצוע הפעולה מבלי שייפלטו כמעט חומרים מזהמים לאוויר. לאחר השלמת שריפתה של הגופה, תהליך שאורך כ-90 דקות, מצונן האפר ואז מועבר לכלי מיוחד ששומר עליו היטב (ובנוסף עמיד מאוד בפני עצמו).
לגבי האפר ישנו מגוון רב של אפשרויות: ניתן לפזר אותו במקומות שונים בטבע בהתאם לאהבות ולהעדפות של הנפטר, ניתן לחלק אותו בין מספר כדים כך שלכל בן משפחה תהיה האפשרות לשמור חלק מהאפר וניתן להטמין את הכד באדמה.
חשוב להדגיש כי שריפת גופות הינה הליך חוקי לחלוטין, ובוודאי שכך הדבר כשהאדם מצהיר באופן מפורש על רצונו זה – ואף ישנם תקדימים משפטיים שמעגנים זאת מעל לכל צל של ספק. באשר לגישת היהדות לנושא, ישנם הבדלים בין היהדות האורתודוקסית שנמנעת מכך (על אף העובדה שבתנ"ך ישנם לא מעט אזכורים לשריפת גופות, כולל אלה של שאול המלך ובניו) לבין היהדות הרפורמית שלא מתנגדת לשריפת גופות לאחר המוות ולמעשה ישנם יהודים רפורמיים שזוהי בחירתם. עבור הציבור החילוני בישראל זוהי כמובן אופציה רלוונטית, שבמידה רבה אף מתאימה לאורח החיים.
עלות שריפת גופות בישראל
באופן טבעי כששוקלים לבחור באופציה של שריפת גופות בישראל כמה עולה השירות היא שאלה מתבקשת. המחיר משתנה בין אדם לאדם בהתאם לפרמטרים שונים כגון מה תרצו שייעשה עם האפר, האם נדרשים שירותים נוספים סביב טקס הפרידה של האדם מן העולם ועוד. באופן כללי עלות שריפת גופה לאחר המוות אינה גבוהה בהשוואה להטמנתה באדמה בחלקת קבר שנרכשה לשם כך, כך שגם בהיבט הכלכלי מדובר באפשרות שבהחלט כדאי לשקול.
